טכס נטיעת פארק הניצולים - לודז

JGuide LO XX GD TX

הלינה אלצ'בסקה Hlina Elczewska , ניצולת גטו ליצמאנשטאט, הייתה הראשונה שהגתה את רעיון פארק הניצולים, שתילת העצים מהווה סמל לחיים שניתנו לניצולים כשי וכסימליות לעצם הקיום ולניצחיות., אבל הפארק לא יכול היה לצאת לפועל לולא תמיכתו העקבית של נשיא לודז', מר. ג'רסי קרופיניצקי. במגירות עיריית לודז' קיימים כמה פרויקטים דומים, כולל ציון אתרים מיוחדים בהקשר לשואה ותוכניות נוספות של מיזמים חינוכיים.אזרחי העיר מגלים עניין במיזמים אלו שתפקידם לסייע להתגברות על סטראוטיפיקציה ואנטישמיות.
טקס הנטיעה התקיים בבוקרו של ה-30 באוקטובר.
ארוע אחר הוקדש לזיכרו של מחנה הצוענים, שהכיל מעל ל-5000 צוענים, אשר הובאו ב-1941 מאוסטריה ולאחר מכן-גורשו לחלמנו ושם הושמדו. מחנה זה היה בתוך גטו לודז', וגודלו לא הגיע לריבוע של מייל אחד. לפני הצהריים, התאספו הניצולים במוזיאון להיסטוריה של העיר לודז' הממוקם בארמון פוזננסקי. השתתפו גם נציגים מהמוזיאון לזכר השואה שבארה"ב. לרבים מהניצולים היה זה הארוע הראשון מאז סוף מלחמה"ע שבו התאספו ובאו לחלוק בזיכרונותיהם במעמד רישמי. "אנו ניצלנו, אנו זכינו לחיות, אנו מדברים." -הפך להיות המוטו של המפגש,אשר גם הוא פרי יוזמתה של הלינה אלצ'בסקה.
מאוחר יותר בשעות אחר הצהרים, נערך מפגש מחודש של דורות של מהגרים משנת 1968 . מפגש זה כלל איחוד מחודש של תלמידים לשעבר של ביה"ס היהודי על שם פרץ, אשר נסגר ב-1968.
למעלה מ-5000 אנשים הגיעו ללודז' לטקס הזיכרון, כולל 363 ניצולים מגטו לודז', יותר מ-300 עיתונאים באו ללודז' לסקר את הארוע, ואלפי דיירים בני לודז', השתתפו בהכנות.
שני ניצולים שהגיעו לארועי הזיכרון לגטו ליצמנשטאט, היו מעורבים בתיעוד מחנה הריכוז אהלעם שבהנובר- שבגרמניה. שניים אחרים נשלחו לאושוויץ, ומישם הגיעו לאהלעם. ניצולים אחרים סיפרו שחשו כי לעולם לא יוכלו יותר לחזור לארץ זו, מקום של צער בלתי ניסבל ואובדן, אף לאחר המלחמה סבלו מיחס ומפעילות עויינת מצד אוכלוסיית המקום. לודז'אי מניצולי אהלעם התוודה כי לא יכול היה להתמודד עם העבר. הוא ממש חלה פיסית ככל שקרב מועד הגרוש. העמידה מול המפלצתיות- פעם אחת בחיים, היא מעל ומעבר לכוח הסבל של כל אנוש, הבקשה להחיות את העבר היא בלתי אנושית. היו גם תגובות ציניות ומלאי ספקנות באם ארועים אלה הם עניין פוליטי, תיירותי או לצורכי פירסומת. הועלתה המחשבה שעדיין קיימת אנטישמיות במקום, ולהוכחה-הגרפיטיס על קירות הבתים. למרות זאת- יש לציין כי ישנה גם פריחה בהתעניינות בהסטוריה היהודית, מגמה לחילופי תרבות עם ישראל, פסטיבלים יהודיים ועלייה בלימודי היהדות. הרבה צעירים פולנים עורכים מחקר אודות שורשיהם היהודים. במקום להסתיר את מורשתם היהודית, רבים מהם מאמצים אותה אל ליבם.
כאשר נשאל ראש עירית לודז', קרופיניצקי, בראיון לעיתון הפולני "גזטה" Gazeta באפריל 2004 האם ידע בעבר על אודות הגטו-הוא הודה כי לא ידע דבר. והוא הוסיף:
"...לא, ולא ידעתי דבר נוסף, גרוע יותר. לפני כשנה, שוחחתי עם נציג הקהילה היהודית ולמדתי ממנו כי לודז' נחשבת לעיר האנטישמית ביותר, באופן כללי. הקירות כאן מרוחים בגראפיטי אנטישמי. ראיתי סיסמאות כאלה בפאריס, בשטראסבורג ובמגוון ערים בגרמניה, אבל אין זה מצדיק דבר. בזמנו, מועצת העיר הגיעה למסקנה כי פעולות חוליגניות אלה הן תוצאה של תנאים סוציאליים ירודים. זהו תפקידה של מועצת העיר לגנות ולהילחם בתופעות אלו.היהודים מודעים לכך שחל שינוי. הם שמו לב לכך שיש לי חלק בהסרת הגרפיטי ובניקוי הקירות..."
ראש העיר קרופיניצקי היה הכוח המניע שעמד מאחורי ארועי הזיכרון ל-60 שנה לפינוי גטו לודז'. העיר השקיעה מאמץ רב עם כל ליבה, בכיבוד הקורבנות ובהנצחת זכרונם של אלה אשר נעלמו. הדורות הצעירים חשים בצורך להתנצל בשם אותם האזרחים מהדור הקודם אשר עזרו להוצאתם לפועל של הפשעים, או איפשרו להם להתרחש, בכך ששמרו על שתיקה. הם מכבדים את אלו אשר הסתירו את שכניהם היהודים, למרות שסיכנו בכך את חייהם ואת חיי משפחתם.
תושבי העיר לודז' מתכננים להמשיך במאמצים ובפעילויות כדי לקחת חלק בארועי ההנצחה. קיימת תוכנית להוציא לפועל את המייזם על יהודי לודז' בשיתוף ראש העיר, נשיא האוניברסיטה של לודז', שגריר ישראל בפולין, דויד פרג, פרופסור ולאדיסלאב ברטושבסקי Wladyslaw Bartoszewski , מקים ה"זיגוטה" , שימחה קלר, נשיא הקהילת לודז' היהודית, אורי ויזנברג מאירגון יהודי לודז' בישראל. ונציגים מכובדים נוספים, אשר עזרו באירגון אירועי הזיכרון, הסכימו שהדבר נחוץ ביותר ויוקם מהר ככל האפשר. יהיה זה מרכז למחקר, חינוך וקידום ההיסטוריה והתרבות היהודית. תוכניות חינוכיות יכתבו ע"י מורי בתי הספר התיכוניים.
הניצולים אף ביקרו בחלמנו ובאושוויץ, מקומות בהם חוו חוויות שקשה לתארן. אך הייה באותם ניצולים זיק של תקווה שאנשים יעשו יד אחת כדי למנוע התרחשויות כאלו בעתיד, בכל מקום בעולם ובכל חברה אנושית , זוהי המטרה שיש לשאוף אליה. כעת הזמן המתאים בפולין, זהו המקום המושלם והאווירה כעת חיובית.
מתוך כתבתו של רוני ליבוביץ, אשר סיקר את הארוע