על גטו לודז
על פי עקרונות הסדר החדש היו יהודי הורתלנד מיועדים לגירוש מיידי לעבר הגנרל גוברנמנט, אולם התנגדותם של פרנק ושלטונות הצבא לגירוש היהודים לג"ג, האטו את התהליך, גם התוכניות לריכוז היהודים בניסקו ואח"כ במדגסקר יצרו אי בהירות לגבי הטיפול ביהודים, אפשר לומר שהגרמנים נתקעו עם היהודים בלודז', למורת רוחם של השלטונות הגרמניים, גם בשנים 1940 1941 נוצרו תנאים שלא אפשרו את גירושם של יהודי לודז', בשלב הראשון נאמן לעקרונות ה"סדר החדש" החליט גרייזר לכלוא את היהודים כדי לשדוד את רכושם בכל דרך אפשרית ואח"כ לסלקם לג"ג, לכן לא היה איכפת לו להקים גטו זמני.
רק באוקטובר 1940 הוחלט כי הגטו ישאר במקומו ולא יחוסל וגרייזר נאלץ להתייחס אליו כאל עובדה קיימת.
הקמת הגטו
הוחלט להקים את הגטו בצפונה של העיר בשתי השכונות הנחשלות ביותר, שכונות מוזנחות מאד נעדרות כל תשתית תברואתית, מרבית הבתים היו בנויים מעץ, בתים מאד ישנים ומוזנחים. שתי השכונות היו העיר הישנה בה שכן הגטו היהודי עד 1861 ושכונת באלוטי, שכונה שהוקמה עבור יהודים מחוץ לעיר לודז' בגלל האיסור על מגורי יהודים בעיר.
שטח – 4.398 קמ"ר
שטח בנוי – 2.339 קמ"ר
סגור – הגטו הוקף בגדר
שערים – ארבעה שערים שניים ברח' זגיירסקה, בלימנובסקה ובככר באלוטי.
גשרים – שלושה גשרים מעל רחובות אריים
ההודעה על הקמת הגטו נמסרה לרומקובסקי ב 24.1.1940 , בפברואר פורסם הצו הרשמי של שיפר מפקד המשטרה המורה לפולנים לעזוב את השטח המיועד לגטו וליהודים לעבור אל אותו שטח, אסור היה ליהודים להעביר את רכושם באמצעות כלי תחבורה, אלא בידיים. פירסום הצו בפברואר לא שיכנע את היהודים לעבור ."יום חמישי העקוב מדם" – בימים 6 ו 7 בפברואר 1940 נכנסו חיילים גרמנים לבתי יהודים ברח' פיוטרקובסקה ורצחו מאות מהם ללא אבחנה, פעולות הרצח שיכנעו את היהודים לעבור אל הגטו.
ב1.5.1940 נסגר גטו לודז' באופן הרמטי ובתוכו 163.000 יהודיםהמנהל הגרמני נקרא "המנהל לכלכלה ותזונה-גטו" מאפריל 1940 ועד לחיסול הגטו עמד בראשו ביבוב.
גטו לודז' היה הגטו האחרון בפולין הוא חוסל בסוף אוגוסט 1944.
קישורים
פסל משה המחזיק בידיו את לוחות הברית
